החלטה בתיק ת"ת 40791-11-11

1.         בפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע תביעה והתנגדות לביצוע תובענה.

            ראוי לציין שלבקשה להארכת מועד לא צורף תצהיר כמתחייב.

2.         הצדדים זומנו בפני לשמיעת הבקשה ובמהלך הדיון נחקר המבקש על  תצהירו.

            המבקש לא הכחיש שלראשונה נודע לו על תיק ההוצאה לפועל בחודש יוני 2011 וכך הוא אמר:

            "יכול להיות, אני לא אומר שלא". ר' עמ' 1 לפרוטוקול ש' 13.

            המבקש אישר משלוח הודעה ללשכת ההוצל"פ שבה טוען, כי לא קיבל העתק התובענה, ר' מש/1.

            המבקש נתבקש לתת הסבר מדוע הגיש את התנגדותו רק בחודש נובמבר 2001 כשהוא ידע על התיק באוגוסט 2011 והוא השיב שהוא היה מאושפז שלוש ארבע פעמים בבית חולים.

            המבקש נשאל אם יש לו אסמכתא והשיב שיש לו אישורים רפואיים.

            המבקש נשאל מדוע המתין ארבעה חודשים עד שהגיש את הבקשה, כשאישור בית החולים הינו מיום 06.01.2011 ולא לפני כן והוא השיב:

            "מה אתם רוצים מהחיים שלי...". ר' עמ' 2 לפרוטקול ש' 10.

3.         לאחר שעיינתי בבקשה ובדברי המבקש נדחה דעתי, כי יש לדחות את הבקשה להארכת מועד.

            לבקשה לא צורף תצהיר לאימות הטענות העובדתיות, כולל  תקופות אשפוז בבית חולים שמהם ניתן להבין שהוא היה חסר יכולת לדאוג לענייניו.

            המבקש פנה לעו"ד רובין ששלח בשמו מכתב למשיבה עוד ביום 05.07.2011 ואין לומר שפתיחת תיק ההוצל"פ הייתה הפתעה עבורו.

            זאת ועוד, המבקש שלח בקשה ללשכת ההוצל"פ בתל-אביב עוד בחודש אוגוסט 2011 וזה מוכיח שהוא ידע על קיום התיק וחרף זאת, הגיש את ההתנגדות רק ביום 24.11.2011.

            אם כן, נמצא כי המבקש הגיש את התנגדותו באיחור רב בלי להצביע על טעם מיוחד לאיחור ואף בלי לצרף תצהיר לתמיכה בגירסתו.

            הארכת מועד הקבוע בחיקוק טעונה טעם מיוחד בהתאם לתקנה 528 לתקדס"א, והנה המבקש לא זו בלבד שלא צירף תצהיר אלא אף בחקירתו לא הצביע על טעם מיוחד חיצוני שאינו תלוי בו, ועל כן דין בקשתו להארכת מועד להידחות.

4.         אשר על כן, אני דוחה את הבקשה להארכת מועד וכפועל יוצא גם את ההתנגדות גופה.

            בהתחשב במצבו הכספי של המבקש שטען לנכות, יצאתי לנכון לחייבו בהוצאות סמליות בסך של 400 ש"ח.

5.         על כן, בקשה נדחית .